הקשר בין מדיטציה וההשפעה שלה על המוח

נקודות מתוך הרצאה של מתיה ריקאר בתל אביב, 30 יולי 2008

8 שנים של מחקר, החל משנת 2000 בין הדלאי למה למדעני מוח. ריקאר היה 'שפן הניסיונות' הראשון. עשרים נחקרים, חצי נשים וחצי גברים. המחקר החל עם מודטים 'מומחים' אבל המשיך עם קבוצות מתנדבים שרק למדו למדוט.

המחקר הוכיח שב-8 שבועות בלבד, 30 דקות של מדיטציה ביום, כבר מגיעים לתוצאות מרשימות.

בהתחלה חקרו מודטים ותיקים ובדקו במה שונה המוח שלהם. הצעד השני היה: איך מגיעים לזה?

הבדיקות נעשו על ידי EEG ו-FMRI . הצמידו לו 256 אלקטרודות. כל אחד מהווה סוג שונה של מחקר: אחד יותר מדויק באשר למרחב והשני באשר לזמן.

נבדקו שני מצבים שונים: 1. כשאתה מרוכז בכלום,  2. כשאתה מרוכז בחמלה. הגרף הראה שיא (peak) של 800% יותר בגלי הגאמה בזמן מחשבה על חמלה באזור של ה-Prefrontal center של האונה הקדמית בהמיספרה השמאלית. האזור הזה קשור גם לדיכאון.

מבדקים שנעשו אחר כך בין המודטים מזה 8 שבועות לאנשים שאינם מודטים, הראו שהמודטים מסוגלים להישאר בקשב למשך 45 דקות ועוד שמי שלא מתאמן, עקומת הקשב שלו יורדת אחרי 10 דקות בלגד.

האנשים שנבדקו עסקו במקצועות המערבים חרדה. אחרי 8 שבועות ראו שיש ירידה משמעותית ברמת החרדה (26%) וחיזוק של המערכת החיסונית. למשל, השפעת החיסון נגד שפעת הייתה הרבה יותר גבוהה בקבוצה שתרגלה מדיטציה מזה 8 שבועות.

בדקו גם את האנשים לא רק במצב של מדיטציה, אלא גם תוך כדי עבודה (קדרות). היה ממש הבדל ברמת הכעס בקבוצה שתרגלה מדיטציה מזה 8 שבועות. זה גם הוריד את לחץ הדם שלהם.

האושר מלהיות בעלי ממון מגיע רק אם הכסף הזה מבוזבז על אחרים.

גם למודטים המתורגלים יש עליות ומורדות – זה לא שהכל קו ישר של אושר. אבל הקו הקבוע הבסיסי הוא יותר אופטימאלי.